תזונה היא הרבה יותר מאשר רק למלא את הבטן. מה שאנחנו אוכלים ואיך המזון שלנו מיוצר משפיע באופן דרמטי על הסביבה, על משאבי כדור הארץ ועל העתיד של כולנו. מזון בר קיימא הוא מושג שהולך ותופס תאוצה, אבל רבים עדיין לא מבינים מה בדיוק הוא אומר. איך הבחירות שלכם בצלחת יכולות להשפיע על כדור הארץ, על בעלי החיים ועל הבריאות שלכם? בואו נבחן את זה לעומק.

מה זה מזון בר קיימא? – הגדרה בסיסית

מזון בר קיימא מתייחס למזון שגידולו, ייצורו, הפצתו וצריכתו נעשים באופן שתומך בבריאות האדם ובמערכות האקולוגיות שסביבנו. זוהי גישה שלוקחת בחשבון את כל מחזור החיים של המזון – מהשדה ועד הצלחת, ומהצלחת ועד הפח (או הקומפוסט).

לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), מזון בר קיימא מוגדר כמזון שהייצור והשיווק שלו נעשים באופן שמאפשר קיימות, הן מבחינה בריאותית והן מבחינה סביבתית. הגדרה זו כוללת היבטים חברתיים, כלכליים וסביבתיים.

למה מזון בר קיימא חשוב?

תעשיית המזון העולמית נמצאת בצומת דרכים. אנחנו צריכים להאכיל אוכלוסייה הולכת וגדלה – כ-8 מיליארד בני אדם כיום, וצפי ל-9.7 מיליארד עד 2050. השיטות הנוכחיות שלנו לייצור מזון יוצרות מגוון בעיות סביבתיות וחברתיות.

ההשפעה על שינוי האקלים

ייצור המזון אחראי לכשליש מפליטות גזי החממה העולמיות – יותר מענף התחבורה כולו! תעשיית הבשר, ובעיקר בקר, היא האחראית העיקרית, כשכל קילוגרם בשר בקר פולט כמעט 50 ק"ג של פחמן דו-חמצני – פי 25 יותר מקילוגרם טופו.

ניצול משאבי מים וקרקע

חקלאות צורכת כ-70% ממקורות המים המתוקים בעולם, וכ-40% משטח היבשות משמש לחקלאות. ייצור חלבון מן החי דורש פי כמה וכמה יותר קרקע ומים בהשוואה לחלבון מן הצומח.

עקרונות ליישום תזונה בת קיימא

עדיפות למזון מקומי ועונתי

מזון שגדל קרוב למקום שבו הוא נצרך מצמצם את פליטות גזי החממה הכרוכות בהובלה למרחקים ארוכים. בישראל, שוקי איכרים ומיזמים של חקלאות נתמכת קהילה מציעים אפשרויות לרכישת תוצרת מקומית ועונתית ישירות מהחקלאים.

צמצום צריכת מוצרים מן החי

אחד השינויים המשמעותיים ביותר שאפשר לעשות הוא הפחתת צריכת מוצרים מן החי, בעיקר בשר בקר. החלפת ארוחת בשר בקר אחת בשבוע בארוחה מבוססת קטניות חוסכת כמות מים השווה למקלחת של חודש שלם!

בחירה במוצרים אורגניים

חקלאות אורגנית נמנעת משימוש בדשנים וחומרי הדברה סינתטיים, מה שמפחית את זיהום הקרקע והמים. האדמה בשיטות אורגניות שומרת על פוריות טובה יותר וכולאת יותר פחמן לאורך זמן.

הפחתת שימוש באריזות

אריזות מזון מהוות חלק משמעותי מהפסולת שמסתיימת במטמנות או מזהמת את הים. העדפת מוצרים ללא אריזה, שימוש בשקיות רב-פעמיות ומחזור יכולים להפחית את ההשפעה הסביבתית.

גישות להפחתת בזבוז מזון

בזבוז מזון הוא אחד האתגרים הגדולים. מעבר לבזבוז המשאבים, המזון שנזרק מתפרק במטמנות ומייצר גזי חממה.

תכנון קניות וארוחות

תכנון מראש יכול להפחית משמעותית את כמות המזון המתבזבז. לפני הקנייה, כדאי לבדוק מה יש במקרר ובמזווה ולהכין רשימת קניות.

אחסון נכון של מזון

אחסון נכון מאריך את חיי המדף של מזון ומפחית את הסיכוי שנצטרך לזרוק אותו. חשוב להבין את ההבדל בין תאריכי "עדיף לצרוך לפני" לבין "לשימוש עד".

שימוש יצירתי בשאריות

יצירתיות במטבח יכולה להפוך שאריות למנות חדשות. ירקות שאינם טריים יכולים להפוך למרק, פירות בשלים מדי לעוגה, וקצוות של לחם יכולים להפוך לקרוטונים.

אתגרים ופתרונות במעבר למזון בר קיימא

למרות היתרונות הרבים, המעבר למזון בר קיימא אינו נטול אתגרים:

מחיר גבוה יותר

מזון אורגני ומזון מקיים יכול להיות יקר יותר בנקודת המכירה. הדרכים להתמודד הן קנייה עונתית, קנייה ישירה מחקלאים, הפחתת בזבוז מזון והפחתת צריכת בשר.

זמינות ונגישות

בחלק מהאזורים, בעיקר באזורים כפריים או בשכונות מוחלשות כלכלית, הנגישות למזון מקיים מוגבלת. בישראל, יוזמות כמו "צופן" מקשרות בין צרכנים לחקלאים אקולוגיים.

שינוי הרגלי תזונה

שינוי הרגלי תזונה הוא תהליך הדרגתי. עדיף להתחיל מצעדים קטנים: יום צמחוני אחד בשבוע, החלפת מוצר אחד בגרסה האורגנית שלו, או הפחתת בזבוז מזון.

העתיד של מזון בר קיימא

חקלאות דיגיטלית וחכמה

טכנולוגיות כמו חיישנים בקרקע, רחפנים לניטור יבולים, ובינה מלאכותית, מאפשרות חקלאות מדויקת יותר שחוסכת משאבים.

חלופות למוצרים מן החי

מוצרי "בשר" צמחי, חלב משקדים ושיבולת שועל, וחלבון מאצות הופכים זמינים ונפוצים יותר. מעבר לכך, חברות חדשניות כמו רידפיין מיט מפתחות בשר צמחי בהדפסת תלת-ממד, ומנסות להציע חוויית אכילה שלא נופלת מהדבר האמיתי.

חקלאות עירונית ואנכית

חקלאות בגגות, בחדרים מבוקרים מוארים בטכנולוגיית LED בשילוב אנרגיה מתחדשת ובגינות אנכיות, מאפשרת גידול מזון במרכזים עירוניים.

סיכום

מזון בר קיימא אינו רק טרנד או אופנה זמנית – זהו צורך קיומי לעתיד האנושות. זה באמת לא כזה מסובך: העדפת מוצרים מקומיים ועונתיים, הפחתה הדרגתית בצריכת מוצרים מן החי, הפחתת בזבוז מזון, בחירה במוצרים עם פחות אריזות, ותמיכה בחקלאים אקולוגיים. זכרו – אין צורך בשלמות. כל שינוי קטן תורם למטרה הגדולה, וביחד אנחנו יכולים ליצור מערכת מזון בריאה יותר בשביל כולנו.