דוחפים להצלחה – רשות החדשנות מקדמת את תעשיית ההייטק והטכנולוגיה בישראל

דוחפים להצלחה – רשות החדשנות מקדמת את תעשיית ההייטק והטכנולוגיה בישראל

עולם ההייטק הוא עולם עתיר משאבים. לפחות, עולם שמחייב השקעת משאבים רבים, מסוגים שונים. מדובר בתחומים מורכבים למדי, אשר דורשים פעמים רבות ציוד מיוחד ובדרך כלל גם מומחיות גדולה בנושאים טכנולוגיים שונים. לשם מימוש יוזמות הייטק שונות, נדרשים בדרך כלל שילוב נושאים מגוונים וגם לא מעט כסף. כל זאת, לא תמיד בא בקלות, אם בכלל המשאבים הדרושים זמינים עבור היזמים שמאחורי הפרויקט. לכן, לפעילות של גופים כגון רשות החדשנות, יש ערך רב. מה היא רשות זו בעצם? כיצד היא מסייעת ליזמים ולחברות הייטק שונות? ומה עוד מעניין לדעת בהקשר זה?

מעודדים את החדשנות בישראל

הגוף שידוע בשם סוכנות החדשנות הישראלית או רשות החדשנות, הוא מה שהיה ידוע במשך שנים רבות בעבר כ"לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה”. עם השנים, בלט גוף זה כמקור לסיוע ליוזמות טכנולוגיות בישראל, במגוון דרכים. כך הוא עושה גם כיום. הרשות פועלת במספר ערוצים, שבמסגרתם בין היתר מעניקים מענקים לתעשייה ומסייעים לפיתוח רעיונות חדשניים. רעיונות אלה, לא חייבים להיות דווקא בתחום של אלקטרוניקה או מחשבים. אלא מדובר על טכנולוגיה מתקדמת, באשר היא. למשל "חדשנות טכנולוגית בעולמות הקוסמטיקה". הסיוע יכול להיות עבור יזם שמקים סטארט אפ מאפס או עבור פיתוח חדשני מיוחד, של חברה קיימת. הרשות מאפשרת לגופים שונים לבקש סיוע, על פי קריטריונים ידועים מראש. הבקשה נשקלת ואם מעריכים שיש פוטנציאל להצלחה ובמידה ויש גם עמידה בתנאי סף מסוימים, מקבלים סיוע.

תמיכה כספית וידע חיוני

אחד מ"צינורות החמצן" העיקריים של יוזמות חדשים, סטארטאפים, פיתוחים חדשניים של חברות קיימות וכדומה, הוא תקציב. כלומר, לא מעט כסף, לאורך לא מעט זמן. כאשר נעזרים ברשות לחדשנות, הדבר עשוי להתבטא הן בסיוע כספי ישיר בדמות מענקי מו"פ למשל והן בסיוע עקיף, עם גישה לידע ומתקנים שאחרת היו עולים לא מעט כסף. אגב, הדבר מתאזן בסופו של דבר מבחינת האינטרס הציבורי, בהיבט הכספי הפשוט, באופן הבא: הרשות לחדשנות גובה תמלוגים מההכנסות של החברות אשר הצליחו מסחרית בתמיכתה. תמלוגים אלה, מושקעים כעת ביוזמות חדשניות של חברות אחרות.

 

 

נכנסים לזירה

מאחר שתחומי הפעילות של הרשות רחבים למדי, הם מסודרים על פי "זירות" אלה:

  • זירת ההזנק – זירה אשר מיועדת לסייע לעסקי יוזמות חדשניות, אשר נמצאות ממש בראשית דרכן.
  • זירת חברות בצמיחה – בהמשך, אחרי הצעדים הראשונים, יש לנו כבר חברה בצמיחה. כאן דרוש סיוע, בין השאר מבחינת ייצוב העסק כעסק ש”עומד על רגליו” היטב בעצמו.
  • זירת תשתיות טכנולוגיות – במסגרתה, ישנה פעילות מיוחדת של שת"פ בין מגוון גורמים באקדמיה ובתעשייה המקומית.
  • זירה חברתית ציבורית – זירה אשר מתמקדת בקידום חדשנות, בסקטור הציבורי וכן בארגונים חברתיים.
  • זירת ייצור מתקדם – מקדמת ותומכת בחדשנות במסגרת התעשייה היצרנית. בפועל, הדבר מתבטא בעיקר במפעלים קיימים.
  • זירת המערך הבינלאומי – עוסקת בכל הקשור לפעילות הרשות לחדשנות, מול גורמים מחוץ למדינת ישראל. למשל, בכל הנוגע לקרנות דו-לאומיות.

שיתופי פעולה

בכדי לקדם חדשנות ולאור מורכבות הנושאים בהם מדובר, היבט חשוב הוא לחבר בין אנשים וגופים שונים. המצאת הגלגל היא אמנם המצאה קלאסית וישנה מאוד, אבל אנשים "ממציאים את הגלגל" שוב ושוב, כל הזמן. במקום זאת, האם לא עדיף לדבר עם מישהו שכבר "המציא את הגלגל שבו מדובר"? לעתים עדיף. הרשות לחדשנות מציגה מדי פעם "קול קורא", שהם מעין מכרזים אם כי לא בדיוק, לשם קידום שיתוף פעולה בין גופים ויוזמות. מדובר לרוב על גורמי אקדמיה ותעשייה, בארץ וגם בחו"ל.

לסיכום

לכל מי שעוסק ביזמות בארץ, כדאי להכיר את רשות החדשנות ואת פעילותה המיוחדת.

סגירת תפריט